החלטה בתיק ת"א 23823-04-10

1.      בפני בקשה מטעם הנתבע 2 (להלן: "המבקש"), לבטל פסק דין שניתן נגדו, במעמד צד אחד ובהעדר הגנה, ביום 19.10.10, וכן לעכב הליכי גבייה לביצוע פסק הדין.

2.      רקע עובדתי:

                א.  התובעת 1 (להלן: "אקו"ם), עוסקת בניהול ובאכיפת זכויות יוצרים במוסיקה. התובעת 1 הגישה תביעה כספית על סך 100,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים נגד שלושה נתבעים, לאחר שהתברר לה לטענתה, כי הנתבעים, המפעילים מכון כושר בשם "מיקדו פיטנס קלאב בע"מ", ברחוב אהרון בקר 8, בתל אביב (להלן: "הנתבעת 1"), מבצעים בפומבי יצירות מוגנות, ללא הסדרת רישיון.

התובעות 2-5 הינן אגודות זרות (כמפורט בסעיפים 2-5 לכתב התביעה), העוסקות בניהול זכויות היוצרים של חבריה הכוללים קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה של יוצרים מן העולם כולו ובאכיפתן. אקו"ם מוסמכת לאכוף זכויות היוצרים של היוצרים הזרים, חברי האגודות הזרות, מתוקף הסכמים הדדיים שכרתה עם התובעות 2-5, כל אחת בנפרד (אקו"ם והתובעות 2-5 יחד יקראו להלן: "המשיבות" או "התובעות").

הנתבעים 2-3 על-פי כתב התביעה, הם בעלים ו/או המנהלים ו/או המפעילים של הנתבעת 1, והם היד המכוונת והרוח החיה מאחורי מעשי הנתבעת 1, כפי שפירטו התובעות בסעיף 11 לכתב התביעה.

                 ב.  הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 12.7.10.

                 ג.   נקבעה ישיבת קדם משפט ליום 19.10.10; ומשלא התייצבו הנתבעים לדיון ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

3.      תמצית טענות המבקש:

                א.  המבקש טען כי לא ידע על מועד הדיון; ונודע לו על פסק הדין רק לאחר שביקש לברר מדוע לא נקבע מועד לדיון.

                 ב.  כתובת המגורים של המבקש שונתה, ומאחר שסבר כי מופעל שירות דואר עוקב לכתובת המגורים החדשה (שהופסק ב-18.12.09, עת שזומן לדיון), לא עדכן המבקש את כתובתו בתיק בית המשפט (לבקשה צורף אישור של רשות הדואר, המעיד על תקופת שירות דואר עוקב).

                 ג.   אי ההופעה לדיון אינה נובעת מזלזול בהליך משפטי, אלא מחוסר ערנות וטעות בתום לב.

הנתבעת 1 - החברה שהייתה בבעלות המבקש, קרסה, ולמבקש נותרו חובות והתחייבויות בהם הוא מנסה לעמוד. בנוסף, המבקש מפרט את מצבו הרפואי הקשה של בנו, שבו הוא מטפל רבות תוך השגחה צמודה.

בנסיבות אלה, לא בדק התובע אם נקבע דיון בבית המשפט.

                 ד.  המבקש טוען שקיימים סיכויים טובים לדחיית התביעה נגדו, כמפורט בכתב ההגנה, ולפחות יוכל לקבל תביעה על סכום נמוך משמעותית ממה שנפסק בהעדרו.

4.      תמצית טענות המשיבות:

                א.  אי התייצבותו של המבקש לדיון לא נבעה מטעות בתום לב, אלא היא עולה כדי זלזול בהליך משפטי. לכל הפחות יש להתייחס להיעדר התייצבות כעצימת עיניים, העולה כדי התרשלות. כל אלה יש בהם על מנת לחייב את המבקש לשאת במחיר הטעות.

                 ב.  אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק - כתבי בי-דין נמסרו למבקש כדין (בהתאם לפסק הדין נשוא הבקשה), כפי שנלמד מדבריו של המלומד א' גורן, בספרו סוגיות בסדר הדין האזרחי , מהדורה 10, בהוצאת סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 372:

"כאשר ההמצאה לא נפסלה, אין מקום להורות על ביטול מחובת הצדק."